מריצוי לאותנטיות

"תמיד כשמבקשים משהו אני ישר קופצת ישר מתנדבת
אני אעשה….אני אביא…. אני אעזור….
ולכולם זה נוח ….. "
היא אמרה בעצבנות.

"לא יודעת למה אני עושה את זה" היא המשיכה
"אין לי כאלה כתפיים רחבות"
ואז היא החרישה כמו הקשיבה פנימה
שמעה את עצמה בקול ברור
הרגשתי אותה מהרהרת במה שאמרה בקול.

שתקתי איתה יחד
כי לפעמים כשאנחנו אומרים את האמת שלנו בקול
מעיזים לומר אותה בקול רם עם הד – ו עד
תנועה של שינוי כבר מתחילה בתוכנו.


אחרי כמה דקות שאלתי ממה התחילה התחושה עכשיו
היא שיתפה איך התנדבה למשהו ישר קפצה
ולא היה לה נעים לומר ברור מה היא רוצה בתוך הדינמיקה
היא אמרה ברמזים היא ציפתה שהצד השני יבין
יציע "יציל את המצב"
אבל הצד השני לא "הבין"


אז שאלתי – אם היה לך אומץ להגיד לאותה דמות מה שאת באמת רוצה
מה היית אומרת?

אז היא אמרה בקול מה היא רוצה
לרגע אחד מצאה את האומץ לומר את זה בקול ולהרגיש שזה "בסדר"
"שמותר לה להרגיש את זה" ולהעיז להגיד את זה בקול.
היא השמיעה את זה קודם כל לעצמה.


שאלתי אם זה מוכר לה מעוד מקום
ענתה שכן מהמון מקומות ומצבים בחיים.

שאלתי למה היא באמת לא מעיזה לומר
אמרה – "לא נעים לי"

ולהישאר עם ההרגשה הזו נעים לך?
היא צחקה
"ממש לא, זה מרגיז אותי כל הזמן שאני חושבת על זה"

—-

"הלא נעים" לי הזה כלפיי חוץ
אם לא מקשיבים לו
הופך לעיתים להיות "לא נעים" כלפי פנים.

אף אחד לא באמת יכול לנחש מה אנחנו באמת מרגישים
ובטח אם אנחנו מציגים כלפיי חוץ משהו אחר

אף אחד לא אחראי על האושר או האמת שלנו
אלא רק אנחנו.

ולפעמים זה ממש לא פשוט להיות 100% אותנטיים
כי מה אם….

אבל המציאות הראתה לי שבכל פעם שהייתי אותנטית והעזתי ללכת עם האמת שלי
בסופו של דבר העולם שלי התמלא באנשים הנכונים
ושיש להם לתת לי בדיוק את מה ש"נעים לי"
והם עשו את זה באופן טבעי כי זה נבע מהם באופן טבעי

האומץ ללכת עם האמת שלנו במלאות
זה חופש
וזו אהבה

החופש להיות אני. ולאהוב .

שווה כל רגע 🙂

חיבוק אוהב ללב
טל

About the Author: